שאלות ותשובות

מהות ההטבה הנה קבלת 7 מ"ק נוספים לצריכת מים בחודשיים בתעריף ה"כמות המוכרת".

• מקבל/ת קצבת זקנה לפי הוראות סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי התשנ"א-1995, שקיבל/ה קצבת נכות כללית לפני שהגיע/ה לגיל הפרישה ועונ/ה על אחד מהתנאים האלה:
  
1. מקבל/ת תוספת לקצבת הזקנה, המשלימה את הקצבה עד גובה קצבת הנכות שקיבל/ה לפני  גיל הפרישה.
   
2. מקבל/ת קצבה חודשית נוספת לנכה, בנוסף לקצבת הזקנה.
   
   יודגש, שההטבה אינה ניתנת למקבלי קצבת זקנה ולמקבלי קצבת שאירים עם תוספת השלמת הכנסה.
• מקבל/ת גמלת סיעוד בשיעור 150% לפחות, לפי חוק הביטוח הלאומי (למי שהגיע לגיל הפרישה והוא גר בבית, וזקוק לעזרת אדם אחר בביצוע פעולות היום-יום, כגון: להתלבש, להתרחץ, לאכול, להתהלך בבית וכיו"ב, או שהוא זקוק להשגחה בבית למען בטיחותו).
  
• מקבל/ת גמלת שירותים מיוחדים, לפי חוק הביטוח הלאומי (זכאים גברים ונשים עד גיל פרישה המבוטחים בביטוח הלאומי וזקוקים לעזרה רבה של אדם אחר בפעולות היום-יום, כגון: לבישה, אכילה, רחצה, ניידות בבית ושליטה על הפרשות, או שהם זקוקים להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמם או לאחרים).
  
• מקבל/ת קיצבת ניידות, לפי חוק הביטוח הלאומי (תושב ישראל הנמצא בישראל, שמלאו לו 3 שנים ועדיין לא הגיע לגיל הפרישה, אשר ועדה רפואית קבעה את אחוז מוגבלותו בניידות עקב ליקויים בגפיים התחתונות, לפי רשימת ליקויים מוגדרת. בתנאים מסוימים זכאי המוגבל בניידות להמשך ההטבות בניידות גם לאחר גיל הפרישה הקבוע בחוק. בתנאים מסוימים מאשר המוסד לביטוח לאומי גמלת ניידות גם לאחים שטרם מלאו להם 3 שנים, אם לכל אחד מהם נקבעו 80% לפחות מוגבלות בניידות, והם מתגוררים באותה הדירה. 
  
• מוגבל בניידות הוא גם אחד מאלה: נקבעו לו 40% לפחות מוגבלות בניידות והוא בעל רישיון נהיגה בר- תוקף, או נקבעו לו 60% לפחות מוגבלות בניידות ואין לו רישיון נהיגה בר תוקף, ואז יהיה זכאי לגמלה אם יש לו "מורשה נהיגה" שמסיע).
  
• מקבל/ת גימלת ילד נכה, לפי חוק הביטוח הלאומי (גידול ילד נכה עם ליקוי קשה, שיש לגביו עומס טיפולי כבד הכרוך בהוצאות כספיות של המשפחה וקושי בניהול אורח חיים תקין בחיק המשפחה והקהילה).
  
• מקבל/ת קיצבת נכות כללית, שנקבעה להם נכות רפואית בשיעור של 70% לפחות, לפי חוק ביטוח לאומי. בסעיף זה, הזכאי הוא מי שבעל נכות רפואית ולא דרגת אי-כושר, של 70% ומעלה.
  
  

לתשומת לבך:

באם בידי תאגיד מים וביוב "עין כרמים" קיימים נתונים בדבר צריכת המים הרגילה של הצרכן

במקרים בהם לא מצויים בידי התאגיד נתונים בדבר הצריכה בפועל בתקופה המקבילה בשנה הקודמת: 

במקרים בהם הצרכן אינו מאפשר גישה למד המים - 

במקרה שבמשך יותר מתקופת חיוב אחת (בת חודשיים), הצרכן לא איפשר לנציג תאגיד מים וביוב "עין כרמים" את הגישה למד המים הנמצא בחצר, והתאגיד, למרות מאמץ סביר מצידו, לא הצליח לתאם ביקור בנכס הצרכן

במקרים בהם יש מניעה הנדסית ואין מד מים  - 

צרכן הסבור שקיימת מניעה הנדסית להתקנת מד מים בנכס שלו, מסיבות שאינן תלויות בתאגיד מים וביוב "עין כרמים", או בצרכן, עליו לפנות בכתב לתאגיד. לפנייה יש לצרף חוות דעת מקצועית של איש מקצוע (מהנדס או שרברב) המעידה על-כך כי קיימת מניעה הנדסית להתקנת מד מים.

באם תאגיד מים וביוב "עין כרמים" דחה בקשת צרכן להכרה במניעה הנדסית להתקנת מד מים, יש באפשרות הצרכן לפנות ל"רשות המים" על-מנת שתדון בערעורו. זאת במסגרת סמכות התאגיד על פי סעיף 108 ל"חוק תאגידי מים וביוב, התס"א 2001".

בחשבון המים התקופתי שנשלח לצרכן, מצוין האם הקריאה מבוססת על קריאת המד בפועל, או על הערכת צריכה. אם הקריאה מבוססת על הערכת צריכה, תצוין "הערכה" והסיבה שבגללה ניתנה הערכת הצריכה. במקרים בהם הערכת הצריכה נעשתה בגלל העדר נגישות למד המים, או בשל חוסר יכולת להתקין מד מים בנסיבות שאינן תלויות בתאגיד מים וביוב "עין כרמים": התאגיד יציין בחשבון התקופתי הראשון שלאחר המקרה את הסיבה שבגללה לא היה ניתן לקרוא את מד המים ואת אופן עריכת החשבון, עד הסרת המניעה.

צריכת מים ב"כמות המוכרת" (התעריף הנמוך)- 

צריכת מים מעל ה"כמות המוכרת" (התעריף הגבוה) -